בריכת המוות: האביב שבו אלף קרפדות בהמבורג התפוצצו מבפנים
זה התחיל, כך סיפרו התושבים, בשעות הקטנות של הלילה. אי שם בין שתיים לשלוש לפנות בוקר, כשהבריכה בשכונת אלטונה בהמבורג שכבה שחורה ודוממת, נשמע פיצוץ רטוב ועמום, כמו אגרוף שנתקע בחומר רטוב. ואז עוד אחד. עם אור ראשון היו גדות המים הקטנים זרועות בגופות, והגופות לא היו רק מתות. הן היו הפוכות מבפנים החוצה. קרפדות שהיו אמורות להיכנס בכף ידו של ילד התנפחו עד פי שלושה וחצי מגודלן הרגיל, נקרעו לאורך הבטן, והעיפו את הכבד, הריאות וסלילי המעיים עד למרחק של מטר על הדשא ועל המים הרדודים. במהלך כמה לילות באביב 2005 מתו כך יותר מאלף קרפדות. המקומיים העניקו למקום שם שלא נזקק לתרגום: בריכת המוות.
הבריכה שכנה בשכונה בשם אלטונה, כיס ירוק בעיר גרמנית שגרתית לחלוטין, מהסוג שבו אנשים מטיילים עם כלבים וילדים מאכילים ברווזים. זו הייתה עונת הרבייה, שבה קרפדות מצויות מתקבצות ליד המים במאותיהן כדי להזדווג, ולכן צפיפות בעלי החיים הייתה גבוהה, והמחזה, כשהגיע, היה גרוטסקי בהתאם. עיתונים ברחבי העולם דיווחו על הסיפור תוך ימים. צלמים הגיעו. מומחי דו-חיים הגיעו. ובתחילה איש לא ידע לומר מה הורג אותן. בעלי החיים לא נראו מורעלים במובן הרגיל. הם לא נראו מתים ממגפה שמשאירה גופה שלמה. הם, כך התעקשו העדים, ניפחו את עצמם ואז התפרקו, לעיתים בעודם בחיים, כאילו לחץ כלשהו בתוכם לא מצא לאן לברוח.
הירשמו וקבלו חודש ראשון חינם לגמרי — גישה בלתי מוגבלת לכל הארכיון, ובלי פרסומות למנויים. ביטול בכל רגע.
הרשמה — חודש ראשון חינם