נס השמש: עשרות אלפי עדים, ואף לא מכשיר מדידה אחד
עם אור ראשון, ב-13 באוקטובר 1917, כבר נחסמו הדרכים הבוציות אל רכס סֶרָה דה אַירֶה בהמון אנשים. איכרים יחפים, נשים ותינוקות על מותניהן, זקנים נשענים על מקלות, ומעט סקרנים ועוינים גלויים - כולם נדחקו אל שקע רדוד ורווי מים הקרוי קוֹבָה דה אִירִיָה, סמוך לכפר שרוב הפורטוגלים לא היו מוצאים על מפה שנה קודם לכן. גשם ירד מאז עלות השחר, גשם אטלנטי קר שהפך את השדות לבוץ וספג את הצליינים עד לשד עצמותיהם. חלקם צעדו יומיים-שלושה. הם באו משום ששלושה ילדים רועי צאן הבטיחו שביום הזה, בשעה הזאת, הגבירה המדברת אליהם תיתן לעולם אות, כדי שכולם יאמינו.
הילדים היו לוסיה דוש סנטוש בת העשר, ובני דודיה הצעירים פרנסישקו וז'סינטה מרטו, בני תשע ושבע. מאז ה-13 במאי תיארו אישה זוהרת המופיעה מעל עץ אלון קטן ב-13 בכל חודש, והשמועה התפשטה על פני האזור ואז המדינה כולה. רוב ההערכות מציבות את ההמון שהתקהל בקובה בין 30,000 ל-70,000 - מספר מדהים לפורטוגל הכפרית באמצע מלחמת עולם. לא כולם היו מאמינים. עיתונאים הגיעו מליסבון בציפייה לתעד הונאה או מהומה, והרשויות המקומיות, חשדניות כלפי התלהבות דתית תחת רפובליקה חילונית תוקפנית, לא הסתירו את בוזן.
הירשמו וקבלו חודש ראשון חינם לגמרי — גישה בלתי מוגבלת לכל הארכיון, ובלי פרסומות למנויים. ביטול בכל רגע.
הרשמה — חודש ראשון חינם