עשרות שנים מרחפים כדורי אור שקטים מעל עמק נורווגי נידח — וכבר יותר מארבעים שנה מנסים מדענים עם מצלמות, מכ"ם ומגנטומטרים להסביר אותם. עדיין אין להם תשובה.

ב-1897 שלשל אדוארד אלגר לידידה צעירה כרטיס מכוסה 87 סמלים מסולסלים. היא מעולם לא הצליחה לקרוא אותו, איש לא הצליח מאז — והאיש שכתב אותו לקח את התשובה אל קברו.

בכל אוקטובר עולים כדורי אור זוהרים מנהר המקונג לעיני המונים. אחרי עשרות שנים של תיאוריות — מכדורי נותב ועד גז ביצות — איש לא הוכיח מה הם.

בספטמבר 1944 התחמשה עיירה באילינוי נגד אלמוני שריסס גז מתקתק דרך חלונות חדרי השינה. המשטרה מעולם לא מצאה אותו — אולי כי מעולם לא היה קיים.

בעומק הטייגה הסיבירית נתקל גיאולוג בתלולית אבן גיר מרוסקת בגובה 40 מטר, שנראתה כאילו פרצה מלמטה. 75 שנה אחר כך, המדע עדיין אינו יודע לומר בוודאות מה יצר אותה.

שחזורים של כד החרס הקטן באמת מייצרים חשמל — חצי וולט, לפעמים שניים. השאלה הקשה, שנותרה בלי מענה כמעט תשעים שנה: בשביל מה?

מאחורי מפל מים קטן במדינת ניו יורק מרצדת להבה כבר דורות. כשגאולוגים בדקו סוף-סוף ב-2013 את הסלע שמתחתיה, ההסבר שבספרי הלימוד קרס.

כבר שבע מאות שנה אנשים מוצאים גושים שקופים על הדשא אחרי מטר כוכבים ותולים זאת בשמיים. תוצאות המעבדה מוזרות ושגרתיות בעת ובעונה אחת.

כבר יותר ממאה שנה מפל קפוא באנטארקטיקה שופך על הקרח נוזל שנראה כמו דם. התשובה, כשהגיעה סוף-סוף, הייתה מוזרה יותר מאצות.

קריאת מצוקה נואשת, צוות שנמצא קפוא באימה, ספינה שהתפוצצה לפני שניתן היה לגרור אותה — ואף מרשם אחד בעולם שמעיד כי הכלי בכלל התקיים.

פעם או פעמיים בשנה מתמלאים רחובות יורו בדגים חיים אחרי מבול. נס, מערבולת מים, או משהו מוזר יותר שעולה מלמטה?

במשך עשורים נמכרו ראשי הקוורץ המלוטשים למוזיאונים ולמיסטיקנים כשרידים של עולם אבוד. ואז מצא מיקרוסקופ סימני כלים שאף גלף עתיק לא היה יכול להשאיר, וקבלה ממכירה פומבית השלימה את הסיפור שהאגדה מעולם לא סיפרה.