שלושה ילדים, שטר של לירה, ושישים שנות שתיקה
אדלייד היתה בעיצומו של גל חום ב-26 בינואר 1966. זה היה יום אוסטרליה, חג לאומי, והטמפרטורה בבירת דרום אוסטרליה טיפסה לעבר 40 מעלות. ברחוב הארדינג 109, בפרבר החוף השקט סומרטון פארק, שלושה ילדים שאלו את אמם אם הם יכולים ללכת לים.
אביהם, גרנט אליס ביומונט, שכולם קראו לו ג'ים, היה סוכן מכירות נודד של חברת מצעים ויצא לנסיעת עבודה. אמם ננסי היתה בבית. ג'יין נרטארה ביומונט היתה בת תשע, אחות גדולה זהירה ומגוננת. ארנה קתלין היתה בת שבע. גרנט הקטן, שנקרא על שם אביו, היה בן ארבע. חוף גלנלג היה במרחק נסיעת אוטובוס של חמש דקות מהפינה ליד הבית, והשלושה עשו בדיוק את אותה נסיעה לבדם יום קודם לכן וחזרו בזמן.
רוצים לקרוא את הכתבה המלאה?
הירשמו וקבלו חודש ראשון חינם לגמרי — גישה בלתי מוגבלת לכל הארכיון, ובלי פרסומות למנויים. ביטול בכל רגע.
הרשמה — חודש ראשון חינםתגובות הקוראים (0)
רק מנויים פעילים עם תשלום מאומת יכולים לכתוב תגובות. הרשמה — חודש ראשון חינם