הילד שחזר הביתה: איך בדיקת DNA הפכה את פרשת בובי דנבר
בבוקר 23 באוגוסט 1912 יצאו פרסי ולסי דנבר מהעיירה אופלוסס שבלואיזיאנה לטיול דיג באגם סווייז יחד עם חברים. האגם היה ביצת ברושים רדודה במחוז סנט לנדרי, מים שחורים ותנינים, כשלושים קילומטרים מהבית. איתם היו שני בניהם הקטנים. הבכור, רוברט קלרנס דנבר, שכולם קראו לו בובי, היה בן ארבע, יליד 23 במאי 1908. משפחת דנבר הייתה משפחה מבוססת ומקושרת בעיירה שבה השם שלה נשא משקל.
באיזשהו רגע במהלך היום התרחק בובי מהמבוגרים ולא חזר. הצעקה עלתה תוך דקות. גברים נכנסו לביצה, סרקו את הרדודים וחיפשו לאורך קו העצים עד רדת החשכה. לא נמצא דבר: לא גופה, לא בגד, לא סימן ברור. שני ההסברים המתבקשים היו נוראים באותה מידה. או שהילד טבע במים שיכולים להעלים אדם לגמרי, או שמישהו לקח אותו לאורך מסילת הרכבת שעברה סמוך לאגם. בני הזוג דנבר סירבו לקבל את ההסבר הראשון, והחיפוש התרחב.
הירשמו וקבלו חודש ראשון חינם לגמרי — גישה בלתי מוגבלת לכל הארכיון, ובלי פרסומות למנויים. ביטול בכל רגע.
הרשמה — חודש ראשון חינם