הנער משום מקום: חידת קספר האוזר שלא פוענחה
בערב ה-26 במאי 1828, יום שני של חג השבועות הנוצרי, כשרבים מתושבי נירנברג יצאו לטייל, התנודד נער צעיר אל תוך כיכר מרוצפת סמוך לשער אונשליט. הוא כמעט לא היה מסוגל לעמוד. הוא התנדנד על רגליים שכמו מעולם לא למדו את מלאכת ההליכה, ולכל מי שהתקרב אליו הושיט את אותם שני מכתבים וחזר על אותן מילים ספורות ומשוננות: הוא רוצה, אמר, להיות פרש, כפי שהיה אביו. סנדלר הוביל אותו לביתו של רב-סרן פון וסניג, הקצין ששמו נקוב על המעטפה. שם בכה הנער למראה סוס, שלח יד אל להבת נר כאילו האש היא צעצוע חי, נרתע כשנכווה, ואחר כך ישן שנת ישרים. כשלבסוף תחבו עט לאגרופו, כתב בכתב יד ילדותי וצפוף את הדבר היחיד שכמו לימדו אותו לכתוב: קספר האוזר.
שני המכתבים היו פיסות הראיה הראשונות, והם עוררו יותר שאלות משיישבו. האחד נחתם בידי אדם אלמוני שטען כי החזיק את הנער בביתו מאז 1812, והתעקש שמעולם לא הותר לו לצאת אל החוץ ולו פעם אחת. השני הוצג כפתק מאמו הגוססת של הנער; הוא נקב בתאריך לידה, 30 באפריל 1812, ומסר שאביו, קצין פרשים, מת. חוקרים שבדקו את המסמכים הבחינו ששני כתבי היד נראים דומים ושהדיו והנייר נדמים מקשה אחת. המסקנה שהתקבלה אז, ושמעולם לא הופרכה מאז, הייתה ששני המכתבים נכתבו קרוב לוודאי בידי אותו אדם.
ניצלתם את הקריאות החופשיות שלכם החודש.
פתחו את כל 151 התעלומות המתועדות - ב-6 שפות, בלי פרסומות.
גישה מלאה