כשהפנטגון הודה שהוא לא יודע
אחר צהריים בהיר בנובמבר 2004, כמאה מייל דרומית-מערבית לסן דייגו, צנח מטוס קרב מדגם סופר הורנט של חיל הים אל עבר משהו שאנשי המכ"ם על סיפון הסיירת יו-אס-אס פרינסטון לא ידעו לקרוא לו בשם. במשך שבועיים עקב המכ"ם המתקדם שלהם אחר עצמים שהופיעו בגובה שמונים אלף רגל, צללו אל האוקיינוס תוך שניות, ואז ריחפו. סגן-אלוף דייוויד פרייבור, טייס ותיק בלי שמץ חיבה לצלחות מעופפות, הגיע אל הקואורדינטות ומצא גוף אליפטי לבן וחסר כנפיים בערך בגודל מטוס הקרב שלו, תלוי מעל כתם ים גועש ומוזר. לא היה לו זרם פליטה, לא רוטור, ולא משטחי היגוי נראים. כשסובב מטה כדי להביט, נדמה היה שהעצם הבחין בו, חיקה את פנייתו, ואז האיץ והתרחק מהר יותר מכל דבר שרדף אחריו אי פעם, ופשוט נעלם. דקות אחדות מאוחר יותר איתר אותו הפרינסטון מחדש במרחק שישים מייל. המפגש הזה, והצילום האינפרא-אדום המגורען שדלף שנים אחר כך, נועדו בסופו של דבר לכפות שאלה שממשלת ארצות הברית סירבה לשאול בקול במשך חצי מאה: מה אם באמת אף אחד לא יודע?
לעצם ניתן כינוי, ה"טיק-טק", בשל צורתו הלבנה והחלקה כסוכריה, ובמשך יותר מעשור הוא חי רק בשיחות הפרטיות של טייסים שלמדו כי לדבר על דברים כאלה בקול הוא הדרך המהירה ללעג. ואז, בדצמבר 2017, חשף הניו יורק טיימס את קיומה של תוכנית פנטגון עלומה בשם "התוכנית לזיהוי איומים אווירו-חלליים מתקדמים", ופרסם שלושה סרטוני תא-טייס שכונו לימים FLIR1, GIMBAL ו-GOFAST, שבהם עקבו חיישני חיל הים אחר עצמים שהסתובבו, האיצו והחליקו מעל האוקיינוס בדרכים שהטייסים המקריינים לא ידעו להסביר. הפנטגון אישר בסופו של דבר שהצילומים אמיתיים ומעולם לא הותרו לפרסום. בן לילה זינק הנושא מהצהובונים לעמוד הראשון, והלחץ לתת דין וחשבון רשמי הפך לבלתי אפשרי להתעלמות.
הירשמו וקבלו חודש ראשון חינם לגמרי — גישה בלתי מוגבלת לכל הארכיון, ובלי פרסומות למנויים. ביטול בכל רגע.
הרשמה — חודש ראשון חינם