האבנים המפליגות של עמק המוות: תעלומה בת מאה שנה שנמסה
רייסטרק פלאיה היא קרקעית אגם יבשה בפינה צפונית נידחת של הפארק הלאומי עמק המוות, באורך כמעט חמישה קילומטרים, שטוחה עד כדי סנטימטרים ספורים על פני כל מרחבה, מוקפת הרים כהים ומרוחקת שעות של דרך משובשת מהכביש הסלול הקרוב. הבוץ התייבש למוזאיקה של משושים סדוקים המשתרעת עד האופק. פזורים עליה מאות סלעים, חלקם לא גדולים מאגרוף, אחדים במשקל של יותר משלוש מאות קילוגרם, ומאחורי כל אחד נמתח חריץ ארוך הטבוע בחומר. החריצים נמשכים עשרות ולעיתים מאות מטרים. הם מתעקלים, הם מזגזגים, ופה ושם כמה מהם רצים זה לצד זה ומתעקלים בתיאום, כמו ספינות השומרות על מבנה.
הסלעים זזו, בכך לא היה ספק מעולם. מה שלא היה בידי איש הוא האירוע עצמו. במשך רובה של מאה שנה לא דיווח שום אדם חי שראה אף אחד מהם נע ולו כמלוא הנימה. מבקר היה יכול לחנות על הפלאיה עונה שלמה ולא לראות דבר מלבד דומייה, ואז לשוב בחורף הבא ולגלות שסלע נדד מאתיים מטר בינתיים, מותיר צלקת טרייה בבוץ ולצידה אף לא עקבה אחת. גם ההתנהגות לא הייתה עקבית: סלעים אחדים נותרו במקומם עשרות שנים בעוד שכניהם חוצים את המישור, ואיש לא ידע לומר מדוע זה זז וזה לא.
ניצלתם את הקריאות החופשיות שלכם החודש.
פתחו את כל 208 התעלומות המתועדות - ב-8 שפות, בלי פרסומות.
גישה מלאה