רעידות שמיים: מטחי התותחים שמגיעים משמיים כחולים ובהירים
הקול מגיע בלי אזהרה. בום עמוק ומהדהד, כמו ירי תותחים רחוק או דלת כבדה שנטרקה בידי ענק, מתגלגל מעל פני המים תחת שמיים נקיים מעננים. חלונות רועדים במסגרותיהם. כלבים מרימים את הראש ונובחים אל האין. אנשים יוצאים אל המרפסת וסורקים את האופק - מחפשים את הסופה, את הפיצוץ, את מטוס הסילון הנמוך שחייב היה לגרום לזה - ולא מוצאים דבר. אין עשן. אין שובל מים. אין מטוס. רק הים, השמיים, והזיכרון הדועך לאט של רעש שלא היה אמור להיות שם. ואז, כעבור חודש או שנה, זה קורה שוב, ושוב איש אינו יודע לומר מה זה היה.
המוזר הוא לא שזה קורה פעם אחת. המוזר הוא שזה קורה, באותה דרך מטריפה בדיוק, כבר זמן רב מאוד, ובמקומות שאין ביניהם שום קשר. התופעה עתיקה ורחבה מספיק כדי לצבור שמות בשלוש יבשות נפרדות. לאורך חופי צפון קרוליינה, שם הרעמים נשמעים תכופות דיים כדי להגיע לעיתונות המקומית מדי קיץ, מכנים אותם תותחי סנקה - שם שנשאל מסיפורו הקצר של ג'יימס פנימור קופר מ-1850, "תותח האגם", שתיאר התפוצצויות מסתוריות שנשמעו סביב אגם סנקה שבצפון מדינת ניו יורק. בארץ הדלתא שהיא היום בנגלדש תיעדו פקידים קולוניאליים בריטים במאה התשע-עשרה את "תותחי בריסאל" - ארטילריית רפאים שרעמה מעל נתיבי המים השטוחים ליד העיירה בריסאל, בדרך כלל לכיוון דרום ודרום-מזרח, לרוב במזג אוויר לח או מעורפל.
הירשמו וקבלו חודש ראשון חינם לגמרי — גישה בלתי מוגבלת לכל הארכיון, ובלי פרסומות למנויים. ביטול בכל רגע.
הרשמה — חודש ראשון חינם