האיש שלא היה: תעלומת סומרטון
בבוקר ה-1 בדצמבר 1948 נמצא גבר מת על חוף סומרטון שבאדלייד, אוסטרליה. הוא היה לבוש בחליפה מהודרת, נקי ומטופח — אבל לא היה עליו שום דבר שיגיד מי הוא. במשך 74 שנה איש לא ידע את שמו.
מה שהפך את המקרה מעוד גופה אלמונית לאחת התעלומות המפורסמות בעולם היו הפרטים. כל תוויות הבגדים שלו הוסרו בקפידה, אחת-אחת. הנתיחה העלתה חשד להרעלה — אך שום רעל לא זוהה בגופו. בתחנת הרכבת של אדלייד נמצאה מזוודה שהשאיר, וגם בה: כל סימני הזיהוי הוסרו.
ואז הגיעה התגלית המוזרה מכולן. בכיס נסתר במכנסיו נמצאה פיסת נייר מגולגלת, ועליה שתי מילים בפרסית: "תַּמַאם שוּד" — "נגמר". הפיסה נתלשה מעותק נדיר של ספר השירה הפרסי "רובעיאת עומר כיאם". כשהמשטרה איתרה את הספר עצמו — שנזרק לתוך מכונית חונה באותו אזור — התגלו בו ספרות וסימנים כתובים בעיפרון: צופן בן חמש שורות שלא פוענח עד היום, ומספר טלפון של אחות מקומית, שטענה שאינה מכירה את האיש. עדים סיפרו שהיא החווירה כשהראו לה את תצלום הגופה.
במשך עשרות שנים פרחו התיאוריות: מרגל סובייטי בשיא המלחמה הקרה? אהוב דחוי? האם הצופן הוא הודעה מוצפנת או שרבוט חסר משמעות? המדינה שימרה את גופתו בחניטה — מקרה נדיר — בתקווה שיום אחד יזוהה.
ב-2022 הגיעה פריצת הדרך: פרופסור דרק אבוט מאוניברסיטת אדלייד, יחד עם מומחית גנאלוגיה גנטית, הכריזו שזיהו את האיש באמצעות DNA משערות שנשתמרו: קרל "צ'ארלס" ווב, חרט כלים ממלבורן שנולד ב-1905, שנעלם מחייו בסוף שנות ה-40 לאחר פרידה מאשתו.
אבל הנה העניין — גם עם שם, התעלומה לא באמת נסגרה. ממה מת? למה הוסרו כל התוויות? מה פשר הצופן? ולמה "נגמר"? על השאלות האלה אין תשובה עד היום.