רירן הכוכבים: הריר מהשמיים שהמדע ממשיך להיכשל בזיהויו
לתעלומה יש שם מימי הביניים. סביב שנת 1314 כתב הרופא האנגלי ג'ון מגדסדן, בחיבורו הרפואי "רוזה אנגליקה", על חומר שכינה "ריר כוכבים" — ג'לי שאנשי זמנו האמינו כי נפל מן השמיים. המסורת הוולשית קראה לו pwdre ser, "ריקבון הכוכבים". הסיפור כמעט לא השתנה במשך מאות שנים: אחרי לילה של כוכבים נופלים, חקלאי או מטייל היה מוצא על הדשא גוש קר, שקוף ורוטט, ומסיק שפיסת שמיים ירדה יחד איתו.
הגושים עצמם אינם דמיוניים. הם מוסיפים להופיע — על אדמות הבור והגבעות של סקוטלנד בסתיו 2009, על מדשאות ושדות ברחבי העולם, לרוב אחרי גשם או בעונות לחות. חסרי צבע או לבנבנים, רכים וג'לטיניים, הם כאילו צצים מאין ונמסים בתוך יום או יומיים, מה שרק העמיק את המוניטין שלהם כמשהו שאינו ממש מן העולם הזה.
הירשמו וקבלו חודש ראשון חינם לגמרי — גישה בלתי מוגבלת לכל הארכיון, ובלי פרסומות למנויים. ביטול בכל רגע.
הרשמה — חודש ראשון חינם