היטי מתחת למיקרוסקופ: כיצד ה-DNA סגר את התיק בשקט
בבוקר ה-8 בנובמבר 1951 ירדו שני גברים תשושים במורד קרחון מתחת למֶנְלוּנג לָה, מעבר הרים גבוה על הגבול שבין נפאל לטיבט, כשלפתע חדל השלג שלפניהם להיות ריק. אריק שיפטון, מן המטפסים המנוסים ביותר שפעלו אז בהימלאיה, ובן לווייתו המנתח מייקל וורד בילו שבועות בסריקת דרכי הגישה הדרומיות לאוורסט. עתה, בגובה של כ-5,000 עד 5,500 מטר, נמתחה לפניהם שורת עקבות על פני השלג הטרי ונעלמה מעבר לקרח. הן היו גדולות והן היו ברורות, ובברורה שבהן נלחצה אל תוך קרום השלג בוהן רחבה ופרושה. השֶׁרְפָּה שליווה אותם, סֶן טֶנְסִינְג, לא היה מוטרד כלל מן השאלה מי הותיר אותן. שיפטון, שלא נשא עמו סרגל, הניח את גרזן הקרח שלו לצד טביעה אחת, הציב את נעלו של וורד לצד אחרת, וצילם ארבע תמונות בטרם תמיס אותן השמש.
התמונות ההן חצו את העולם. אחת מהן בפרט, טביעה בודדת עם גרזן קרח לצדה כקנה מידה, פורסמה ב'טיימס' בדצמבר של אותה שנה והפכה לפיסת הראיה הפיזית המפורסמת ביותר שהיטי הניב אי פעם. הנה סוף סוף היה משהו שאפשר למדוד: לא סיפורו של נוסע, לא אגדת נזירים, אלא סימן בשלג שנלכד על סרט צילום בידי אדם שאיש לא פקפק ביכולתו. שיפטון עצמו מעולם לא טען שהוא יודע מי הותיר את העקבה.
ניצלתם את הקריאות החופשיות שלכם החודש.
פתחו את כל 151 התעלומות המתועדות - ב-6 שפות, בלי פרסומות.
גישה מלאה