המרסס המטורף ממאטון: הרוח הרפאים שהרעילה עיירה — או שלא
בליל ה-1 בספטמבר 1944 שכבה במיטתה עקרת בית צעירה ממאטון שבאילינוי, אליין קירני שמה, ובתה הקטנה לצדה, בעוד בעלה ברט עובד במשמרת נהיגת מונית. המלחמה הייתה במרחק שנה מסופה, ועיירת הרכבות השקטה הזאת, בלב חבל החוות המישורי של מרכז אילינוי, חשה בה עד אז בעיקר דרך פנקסי קיצוב ומברקי אבל. ואז הבחינה אליין בריח. הוא היה מתקתק, מבחיל וזר, מחלחל פנימה כמו מבעד לחלון חדר השינה הפתוח, ותוך רגעים הכבידו רגליה ויובש צרב בפיה ובגרונה. היא קראה לאחותה, זו העירה את השכנים והזעיקה את המשטרה. כשחזר ברט בשעות הקטנות של הלילה והקיף את הבית, סיפר אחר כך שראה לרגע גבר ליד החלון שהסתובב ונמלט אל החשכה. למחרת אחר הצהריים פרסם העיתון המקומי, ה-Daily Journal-Gazette, את הסיפור בעמודו הראשון תחת כותרת על פורץ מרדים המשוטט חופשי במאטון.
בשבועיים שלאחר מכן התרבו הדיווחים. יותר משני תריסרים של בתים פנו למשטרה, והתיאורים היו דומים להפליא: ריח מתוק ומוזר ליד חלון, ומיד אחריו בחילה פתאומית, סחרחורת, לב הולם, צריבה בפה, וחולשה או שיתוק חלקי של הרגליים. התסמינים חלפו בתוך שעה בקירוב ולא הותירו סימן. רוב המדווחים היו נשים, רבות מהן לבדן בבית בלילה בעוד בעליהן עובדים או משרתים בצבא. רופאים שבדקו את הנפגעות לא מצאו דבר שדרש טיפול מלבד מנוחה.
ניצלתם את הקריאות החופשיות שלכם החודש.
פתחו את כל 151 התעלומות המתועדות - ב-6 שפות, בלי פרסומות.
גישה מלאה