הספינה שסירבה למות: מסע הרפאים בן 38 השנים של ה-SS ביצ'ימו
ה-SS ביצ'ימו לא הייתה אגדה כשהחל סיפורה — היא הייתה ספינת עבודה. הקיטור בעלת גוף הפלדה, במשקל 1,322 טון, נבנתה בשוודיה ב-1914, הייתה שייכת לחברת מפרץ הדסון, ובילתה את שנות ה-20 באחד מנתיבי הסחר הקשים בעולם: הובלת אספקה ליישובי אינואיטים לאורך החוף הארקטי של קנדה, וחזרה עמוסה בפרוות.
באוקטובר 1931, בדרכה חזרה עם מטען פרוות יקר ערך, נלכדה הביצ'ימו בקרח הצף ליד בארו, בחופה הצפוני של אלסקה. הצוות מצא מחסה בחוף, וכשהקרח התרופף לזמן קצר, עגנו את הספינה והקימו מחנה בקרבת מקום כדי לחכות שיעבור החורף ולשמור עליה. חלק מהצוות הוטס משם; קבוצת ליבה נשארה.
ואז הגיעה סופת השלגים. ב-24 בנובמבר 1931 מחתה סערה עזה את העולם למשך ימים. כשהתבהר, הביצ'ימו נעלמה. האנשים הניחו שנמחצה וטבעה — עד שצייד אינואיטי דיווח שהספינה נסחפת, שלמה, עשרות קילומטרים במורד החוף. חברת מפרץ הדסון חילצה מהגוף את הפרוות היקרות ביותר, קבעה שהכלי החבוט נידון לאבדון בקרח המתקרב, והפקירה אותו לגורלו.
לביצ'ימו היו תוכניות אחרות. במשך 38 השנים הבאות המשיכה ספינת הקיטור הריקה להופיע לאורך חופי אלסקה כמו שמועה חוזרת שבמקרה הייתה אמת. היא נצפתה שוב ושוב לאורך שנות ה-30, ואנשים עלו עליה כמה פעמים: ב-1933 מצא אותה הסוחר לזלי מלווין נסחפת בעודו נוסע במזחלת כלבים; מבקרים נוספים טיפסו על סיפונה במרוצת השנים, ולפחות ניסיון חילוץ אחד סוכל בידי מזג האוויר. בכל פעם, הקרח או הים סחפו אותה הלאה בטרם הספיק מישהו לתבוע עליה בעלות.
עשורים חלפו, והיא עדיין סירבה לטבוע. התצפית המדווחת האחרונה שזכתה להד רחב הייתה ב-1969, כשקבוצת בני אינופיאט ראתה גוף ספינה חלוד קפוא בתוך הקרח הצף בין אייסי קייפ לפוינט בארו — 38 שנה אחרי שצוותה עזב אותה. ואז — כלום. ב-2006 השיקה מדינת אלסקה פרויקט שנועד לפתור סוף סוף את תעלומת ספינת הרפאים של הארקטי — למצוא את הביצ'ימו צפה, עולה על שרטון או על קרקעית הים. החיפוש לא העלה ממנה כל זכר.
רוב המומחים מניחים שעשורים של קרח שוחק ומחזורי קיפאון והפשרה הכריעו אותה לבסוף. אך שום שרידים לא זוהו ושום טביעה לא אושרה מעולם. היכן שוכבת הביצ'ימו היום — וכיצד שרדה ספינת קיטור ללא צוות כמעט ארבעה עשורים של חורפים ארקטיים שריסקו ספינות חסונות ממנה — נותר ללא מענה.