מפלי הדם: הקרחון האנטארקטי שמדמם, והמאה שנדרשה כדי להסביר
עמדו למרגלות קרחון טיילור, במדבר הקפוא של העמקים היבשים של מקמרדו באנטארקטיקה, ולרגע העיניים מספרות לכם שמשהו השתבש נורא. העמקים היבשים הם מן המקומות היבשים, הקרים והנטולי-חיים למראה ביותר על פני כדור הארץ, נוף של סלע חשוף וקרח כחלחל-לבן שכמעט לא ירד בו גשם זה שני מיליון שנה. ומתוך סדק בקיר הקרח העתיק ההוא נשפך זרם בצבע דם יבש במורד הפן החיוור ונקווה על פני אגם בוני הקפוא. זה נראה, ללא ספק, כמו פצע. זה נראה כאילו הקרחון מדמם. אין פצע, ואין דם.
המפל נתגלה ב-1911 בידי הגיאולוג האוסטרלי תומאס גריפית טיילור, שמיפה את העמק הנושא כיום את שמו במסגרת משלחת "טרה נובה" של רוברט פלקון סקוט - אותה משלחת שממנה סקוט וארבעה מחבריו לא ישובו לעולם. טיילור הביט בכתם האדום ושיער שהצבע נובע מאצות אדומות הגדלות בקרח. זו הייתה מחשבה ראשונה סבירה, מן הסוג שחוקר טבע קפדן בן תקופתו היה אוחז בו, והיא הייתה שגויה. רעיון האצות החזיק מעמד עשורים, בין השאר משום שהמקור האמיתי שכן במקום שאיש לא יכול היה להגיע אליו.
ניצלתם את הקריאות החופשיות שלכם החודש.
פתחו את כל 151 התעלומות המתועדות - ב-6 שפות, בלי פרסומות.
גישה מלאה