הרצח של ויליאם דזמונד טיילור: במאי הוליוודי, ירייה ב-8 בערב, ו-104 שנים בלי תשובה
ביום רביעי, 1 בפברואר 1922, ויליאם דזמונד טיילור נשאר בערב בבית.
הוא היה בן 49. הוא גר בבית קטן בחצר שקטה של מתחם דירות בשכונת וסטלייק בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית. כמה מהשכנים היו אנשי קולנוע כמוהו.
הוא היה במאי קולנוע מצליח בהוליווד. הוא ביים בערך 60 סרטים.
בערך ב-7 בערב הגיעה אורחת. זו הייתה מייבל נורמנד, אחת מכוכבות הקומדיה הגדולות של הסרט האילם, וחברה קרובה שלו.
הם דיברו. לפי אחד התיאורים הם שתו כמה קוקטיילים. הוא הבטיח להשאיל לה ספר, והיא לקחה אותו איתה.
היא יצאה בערך ב-7:45. יש תיאורים שאומרים 7:35. הנהג שלה חיכה בחוץ, ואחר כך אישר את הסיפור שלה.
היא האדם האחרון שידוע שראה את ויליאם דזמונד טיילור בחיים.
הרעש בחצר
בערך ב-8, אישה מהבית הסמוך שמעה פיצוץ חזק.
בעלה, שחקן קולנוע, היה בקומה העליונה. היא חשבה שזו מכונית ברחוב שעשתה פיצוץ במנוע. היא פתחה את הדלת והציצה החוצה.
מישהו יצא מהדלת של טיילור. הוא לבש מעיל ארוך עם צווארון מורם, וכובע מצחייה שירד נמוך על הפנים.
הדמות לא רצה. היא הלכה משם בנחת.
אחר כך היא תיארה למשטרה שהדמות נראתה "כמו שאני מדמיינת פורץ בסרט". היא אמרה גם שמשהו בתנועה ובמראה היה מוזר, כאילו הוא מאופר באיפור של קולנוע. היא אף פעם לא הייתה בטוחה אם זה היה גבר, או אישה שהתלבשה כמו גבר.
בגלל שהדמות הלכה כל כך בנחת, היא החליטה שהרעש לא היה כלום. היא חזרה פנימה.
אף אחד לא הלך לבדוק מה שלום הבמאי באותו לילה.
הבוקר: גופה על הרצפה
ביום חמישי, 2 בפברואר, בערך ב-7:30 בבוקר, הגיע לעבודה המשרת של הבמאי. זה האיש שבישל, ניקה וניהל את הבית.
הוא פתח את הדלת וראה את המעסיק שלו שוכב על הרצפה. הוא רץ החוצה לחצר וצעק שמר טיילור מת.
בחצי השעה הבאה הבית התמלא באנשים.
נכנסו שכנים. נכנס בעל הבית. נכנסו אנשי קולנוע. לפי כמה תיאורים, לפחות עובד אחד של אולפני פרמאונט, שהפיקו את הסרטים של טיילור, נכנס לפני המשטרה. הוא יצא עם סל מכתבים.
ואז אדם אחד מהקהל אמר שהוא רופא. הוא הסתכל על הגופה וקבע שטיילור מת מדימום בקיבה. מוות טבעי.
הוא הלך. אף אחד לא ידע מי הוא. אף אחד לא ראה אותו שוב.
כשהמשטרה הגיעה, קצת אחרי 8, המון אנשים כבר הסתובבו בזירה. דברים כבר זזו, ודברים כבר נלקחו.
זה לא היה דימום
האמת התגלתה רק כשבדקו את הגופה כמו שצריך.
ויליאם דזמונד טיילור נורה. כדור אחד, בגב. לפי אחד התיאורים, הכדור עבר כלפי מעלה דרך הריאה ונעצר ליד הצוואר. בהרבה תיאורים כתוב שזה היה אקדח בקוטר 38. אחרים כותבים רק "אקדח קטן".
בבית לא מצאו שום נשק.
הארנק היה בכיס, ובתוכו 78 דולר. על הגופה היו נרתיק סיגריות מכסף, שעון כיס, אולר, וטבעת עם יהלום של 2 קראט. על הצוואר היה תליון. בתוכו הייתה תמונה של מייבל נורמנד.
זה לא היה שוד. מי שירה בו לא נגע בכלום.
היה פרט אחד על כסף שאף פעם לא הסתדר. יום לפני הרצח טיילור הראה לרואה החשבון שלו סכום גדול במזומן. אף אחד לא ידע מה קרה לכסף הזה. יש תיאורים מאוחרים שאומרים שהוא משך 2,500 דולר והחזיר את אותו סכום לבנק יום אחר כך. המקורות לא מסכימים, והשאלה הזאת לא נסגרה.
המשטרה קבעה שהוא מת בערך בין 7:50 ל-8 בערב. כלומר כמה דקות אחרי שכוכבת הקומדיה יצאה, ובדיוק כשהשכנה שמעה את הפיצוץ.
אז העובדות היו פשוטות: אדם מפורסם נורה בגבו בבית שלו, עדה ראתה מישהו יוצא, ושום דבר לא נגנב.
מה שאף אחד לא ידע, אז וגם היום, זה מי זה היה.
אדם עם שם שני
הבלשים גילו מהר שגם לקורבן עצמו היה סוד.
ויליאם דזמונד טיילור לא היה השם האמיתי שלו.
הוא נולד בשם ויליאם דין-טאנר, ב-26 באפריל 1872, במחוז קרלו באירלנד. אבא שלו היה מייג'ור בצבא, בפנסיה.
כבחור צעיר הוא נסע לאמריקה. הוא עבד בחווה בקנזס, ואחר כך עבר לניו יורק והתחיל לשחק. ב-1901 הוא התחתן. ב-1902 נולדה לו בת. הוא עבד בחנות העתיקות של חמיו בניו יורק.
ב-23 באוקטובר 1908 הוא קם ועזב את החיים האלה, ונעלם. הוא השאיר מאחור את אשתו ואת הבת שלו, בת 6.
ב-1912 הוא צץ מחדש בקליפורניה, בשם חדש. באותה שנה אשתו התגרשה ממנו. ב-1914 הוא נעשה במאי קולנוע. לפי אחד התיאורים, ב-1918 אשתו לשעבר הלכה לקולנוע וזיהתה על המסך את הבעל שנעלם לה.
ביולי 1918, בגיל 46, הוא התגייס לצבא כדי לשרת במלחמת העולם הראשונה. במאי 1919 הוא חזר ללוס אנג'לס. במאי הקולנוע של העיר ערכו לו ארוחת כבוד.
אז המשטרה חקרה רצח של אדם שהעבר שלו היה מוסתר 14 שנה. לכל מי שהגיע מהעבר הזה הייתה יכולה להיות סיבה.
המשרת הקודם
החשוד הראשון היה האיש שעבד בבית לפני כן.
המשרת והטבח הקודם של טיילור היה בחור צעיר עם מבטא אנגלי מזויף וכמה שמות בדויים. הוא שירת בצי, במשמר החופים ובצבא, כל פעם בשם אחר, וערק.
ב-1921, כשטיילור היה באירופה, המשרת הזה גנב ממנו. הוא זייף את החתימה שלו על צ'קים, גנב בגדים ותכשיטים, והרס לו את המכונית. טיילור פיטר אותו.
ואז קרה משהו מוזר יותר. כמה חודשים אחר כך טיילור קיבל ממנו מכתב. בתוכו היה קבלה של בית עבוט על אחד הדברים שנגנבו. הקבלה הייתה רשומה על השם "ויליאם דין-טאנר".
זה השם האמיתי, שכמעט אף אחד בהוליווד לא הכיר.
המשרת הקודם ידע את הסוד של טיילור. והוא רצה שטיילור יידע שהוא יודע.
אחר כך, לפי התיאורים, הוא פרץ שוב לבית. הפורץ השאיר עקבות נעליים על המיטה של טיילור.
לפי בירורים מאוחרים יותר, המשרת הקודם עזב את העבודה שלו בצפון קליפורניה בדיוק ביום הרצח, ונעלם.
אולפן הקולנוע הציע פרס כספי על מידע עליו. המשטרה חיפשה אותו שנים. הגיע מכתב חתום בשמו, שבו הכותב טען שהוא יכול להסביר הכול. אף אחד לא הצליח לוודא שזה באמת הוא. עוד ב-1929 הוא עדיין היה ברשימת המבוקשים.
**הוא לא נמצא אף פעם. אף אחד לא יודע אם הוא היה חי או מת ב-1922, או מה הוא עשה באותו ערב.**
התיאור של השכנה, של הדמות עם המעיל, לא התאים לו לגמרי.
המשרת הנוכחי
גם האיש שמצא את הגופה נחקר.
3 ימים לפני הרצח הוא נעצר באשמה של "עבירת מוסר".
המשטרה בדקה אותו וניקתה אותו מחשד.
אבל זה לא עצר את העיתונים. עיתונאית אחת אפילו ביימה לו סצנה מזויפת של "רוח רפאים", כדי להפחיד אותו עד שיודה. הוא לא הודה בכלום.
תוך כמה חודשים הוא עבר לסן פרנסיסקו. ב-1930 הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי ממשלתי, ומת שם בדצמבר 1931.
כוכבת הקומדיה
מייבל נורמנד נחקרה שעות ארוכות. היא הייתה האחרונה שראתה אותו בחיים, והתמונה שלה הייתה בתליון על הגופה.
הסיפור שלה לא השתנה. הנהג שלה אישר אותו. המשטרה ניקתה אותה מחשד.
אבל העיתונים לא ניקו אותה.
בבית נמצאו מכתבים שהיא כתבה לטיילור. העיתונים קראו להם "מכתבי התינוק המבורך". דיווח בעיתון באותם ימים טען שמישהו לקח את המכתבים מהבית כבר בהתחלה, קרא אותם, ואחר כך החזיר אותם בשקט כדי שהבלשים "ימצאו" אותם.
התחילו שמועות שהיא משתמשת בסמים, ושטיילור ניסה להגן עליה מפני האנשים שמכרו לה אותם. היא מתה משחפת ב-23 בפברואר 1930.
הכוכבת הצעירה ואמא שלה
ואז המשטרה מצאה עוד מכתבים.
אלה היו מכתבי אהבה מכוכבת קולנוע צעירה מאוד, שטיילור ביים אותה. היא כיכבה בסרט שלו "אן מהחווה הירוקה" ב-1919. במכתבים היא כתבה לו שהיא אוהבת אותו.
העיתונים הדפיסו העתקים שלהם. זה פגע קשה בתדמית שלה.
אז המשטרה פנתה לאמא שלה. החוקרים התרשמו שהתשובות שלה מתחמקות.
לאמא היה אקדח נדיר בקוטר 38, וכדורים לא רגילים בשבילו. לפי תיאורים מאוחרים, היא אמרה שזרקה את האקדח לביצה בלואיזיאנה. האקדח לא נמצא אף פעם, ולכן אי אפשר היה להשוות אותו לשום דבר.
שנים אחרי הרצח האמא גרה רוב הזמן בחוץ לארץ. ב-1938 הבת השנייה שלה האשימה אותה בפומבי ברצח. בבית המשפט זה לא הוביל לשום דבר.
זה נהיה כיוון החשד החזק ביותר בתיק: אמא שרצתה להרחיק גבר בן 49 מהבת הצעירה שלה.
אבל זה גם אף פעם לא היה יותר מחשד. אף עד לא ראה אותה בחצר באותו ערב. אף נשק לא הותאם לכדור.
החקירה מתפרקת
בשבועות שאחרי הרצח, עיתונים בכל אמריקה כתבו על הסיפור כל יום.
אבל הבעיה הבסיסית לא נעלמה. הזירה נהרסה כבר בשעה הראשונה. מכתבים נלקחו. רופא מזויף קבע סיבת מוות מזויפת ונעלם. מה שנשאר זו עדה אחת, שראתה דמות עם כובע, בלילה, מהדלת שלה, ולא ידעה להגיד אם זה גבר או אישה.
לפי במאי קולנוע מפורסם שחקר את המקרה ב-1967, בלש אחד אמר לו שתוך שבוע המשטרה קיבלה הוראה "לעזוב את זה".
סגן השריף של המחוז באותה תקופה אמר לעיתונאי שהתיק כבר גרם נזק גדול לתעשיית הקולנוע.
במשך השנים כמה תובעים מחוזיים של לוס אנג'לס עברו על התיק. לפחות 2 מהם אמרו בפומבי שהם לא יגישו כתב אישום נגד האמא של הכוכבת הצעירה.
כמעט 20 שנה אחרי הרצח, התובע המחוזי של אותה תקופה בדק את התיק שוב. הוא קבע שאין מספיק ראיות כדי להאשים אותה. הוא המליץ לשמור את התיקים לתמיד.
הם לא נשמרו. במשך השנים הראיות והתיקים נעלמו.
איפה זה עומד
הרצח של ויליאם דזמונד טיילור לא פוענח אף פעם.
אף אחד לא הואשם. אף אחד לא עמד לדין.
**זה בדיוק המקום שבו המידע הבדוק נגמר: דמות עם מעיל יצאה מהבית בערך ב-8 בערב, ואף אחד לא הוכיח אף פעם מי זה היה.**
הנשק לא נמצא. את הכדור אי אפשר להשוות לשום אקדח. רוב תיק המשטרה נעלם. רק ב-2007 פורסמו העתקים של כמה מסמכי משטרה ששרדו.
כל מי שנחשד אי פעם ברצינות כבר מת לפני עשרות שנים.
כוכבת הקומדיה מתה ב-1930. המשרת שמצא את הגופה מת ב-1931. האמא של הכוכבת הצעירה מתה ב-1957. הכוכבת הצעירה עצמה מתה ב-4 באוגוסט 1984. המשרת הקודם נעלם ב-1922 ולא נמצא אף פעם.
מה שנשאר זו רשימה של תיאוריות.
החשודים והתיאוריות שנרשמו
**האמא של הכוכבת הצעירה.** התיאוריה של הבמאי שחקר את המקרה ב-1967: היא באה לבית, מצאה שם את הבת שלה או חיפשה אותה, וירתה בטיילור. הראיות: האקדח שלה בקוטר 38, התשובות המתחמקות שלה, והמניע. הבעיה: אף עד לא ראה אותה שם, האקדח לא נמצא, ו-2 תובעים מחוזיים סירבו להאשים אותה. הבמאי עצמו אף פעם לא פרסם את המסקנות שלו.
**המשרת הקודם.** הראיות: הוא כבר גנב מטיילור, הוא ידע את השם האמיתי שלו, והוא נעלם באותו יום. הבעיה: התיאור של העדה לא התאים לו לגמרי, ואף אחד לא הצליח להוכיח שהוא היה בלוס אנג'לס באותו ערב.
**רוצחים שכירים מטעם סוחרי סמים.** התיאוריה של עורך ספרים אמריקאי שכתב אחר כך על המקרה: טיילור תכנן לעזור לרשויות נגד האנשים שמכרו סמים לכוכבת הקומדיה, והם שלחו מישהו להרוג אותו. הבעיה: אין שום מסמך שמראה שהייתה תוכנית כזאת.
**שחקנית לשעבר שהודתה.** שחקנית שעבדה פעם עם טיילור הודתה, לפי הדיווחים, ברצח זמן קצר לפני מותה ב-1964. החיים שלה היו סוערים: ב-1917 היא עמדה לדין וזוכתה, וב-1923 היא נעצרה באשמת סחיטה. לפי אחד התיאורים, היא הודתה בפני כומר, כשהשכנים שלה היו בחדר. הבעיה: המקורות להודאה הזאת חלשים, והיא אף פעם לא אומתה.
**העבר שהוא ברח ממנו.** כמה כותבים שאלו אם מישהו מהחיים הראשונים שלו בניו יורק מצא אותו. אחת ההצעות הייתה האח שלו. הבעיה: אין לזה שום ראיה, והפרטים לא מתאימים.
אחרי 104 שנים, אף תיאוריה לא הוכחה, והתיק עדיין פתוח על הנייר.