העיר שלא הצליחה להפסיק לרקוד: שטרסבורג, 1518
בבוקר ה-14 ביולי 1518 יצאה אישה, הידועה להיסטוריה רק בשם פראו טרופאה, מביתה הצר, בית של קורות עץ וטיח, אל רחוב בשטרסבורג - והחלה לרקוד. לא הייתה מוזיקה, לא חתונה, לא חג, ולא טיפת יין. עדים תיארו משהו שקרוב יותר לעינוי מאשר לשמחה: התמדה קודרת, מעוותת, כמו בטראנס, שעה אחר שעה, איבריה מיטלטלים כאילו הניע אותם רצון שאינו שלה. בעלה, כך מספרות הכרוניקות, התחנן שתפסיק. היא לא הפסיקה, או לא יכלה. היא רקדה עד שקרסה שטופת זיעה ותשושה, ישנה כמה שעות, קמה ורקדה שוב על רגליים שכבר החלו להתנפח ולדמום. לפי חלק מהעדויות המשיכה כך ארבעה עד שישה ימים, בחום המכה של אחד הקיצים החמים ביותר שהעיר זכרה, בעוד קהל מתעבה סביבה: תחילה כדי לצחוק, אחר כך כדי לבהות, ואז, המטריד מכול, כדי להצטרף.
בתוך שבוע רקדו כשלושה תריסר בני אדם. בתוך חודש, כך טענו הכרוניקאים, עד 400. חוקרים מודרניים שניפו את אותם מסמכים מעמידים את מספר הנפגעים בין 50 ל-400. גם המספר הנמוך היה הופך זאת לאחד מאירועי הבריאות המוזרים ביותר שהועלו אי פעם על הכתב.
ניצלתם את הקריאות החופשיות שלכם החודש.
פתחו את כל 151 התעלומות המתועדות - ב-6 שפות, בלי פרסומות.
גישה מלאה