המגדלור שכבה: שלושת השומרים שנעלמו מאיליאן מור
איליאן מור הוא הגדול באיי פלאנן, פזורת סלעים חשופים ובלתי מיושבים כשבעה עשר מיילים ממערב להברידים החיצוניים של סקוטלנד. אורכו בקושי חצי מייל. בדצמבר 1899 הודלק שם לראשונה מגדלור שתכנן המהנדס דיוויד אלן סטיבנסון, ומאותו לילה הוחזקה התחנה במשמרות מתחלפות של שומרים מטעם מועצת המגדלורים הצפונית. חיים על הסלע היו עניין של מדרגות אבן, מנופי ברזל וערנות מתמדת מפני המים. שני מזחים, אחד בצד המזרחי ואחד במערבי, אפשרו לסירה לעגון לפי כיוון הרוח. כל אחד מהם צויד במנוף להעלאת אספקה במעלה הצוק, ולכל אחד היה אפשר להגיע רק דרך מהלכי מדרגות ארוכים, למעלה ממאה, המתפתלים במעלה פני הסלע. מזח המערב ספג את מלוא עוצמתו של האוקיינוס האטלנטי הפתוח.
בדצמבר 1900 היו שלושה אנשים במשמרת. ג'יימס דוקאט, השומר הראשי, היה איש מנוסה שמשפחתו התגוררה ביבשת. תומאס מרשל היה העוזר השני. השלישי, דונלד מק'ארתור, לא היה חבר קבוע בצוות כלל. הוא היה שומר מזדמן, בן המקום שגויס למשמרת מפני שאחד השומרים הקבועים, ויליאם רוס, חלה ולא היה יכול למלא את תורו.
ניצלתם את הקריאות החופשיות שלכם החודש.
פתחו את כל 151 התעלומות המתועדות - ב-6 שפות, בלי פרסומות.
גישה מלאה