קריפטוס: הצופן שה-CIA לא מצליח לפצח בחצר של עצמו
בחצר מטה ה-CIA בלנגלי שבווירג'יניה ניצב מסך נחושת מעוקל, מנוקב בכ-1,800 אותיות. הפסל, הנקרא קריפטוס, נוצר על ידי האמן האמריקאי ג'ים סנבורן ונחנך בנובמבר 1990. הוא תוכנן כאתגר לאנשים שחולפים על פניו מדי יום: מרגלים מקצועיים ומפענחי צפנים. סנבורן, שלא היה קריפטוגרף, למד את המלאכה בעזרת אד שיידט, יושב ראש בדימוס של המרכז הקריפטוגרפי של ה-CIA, והטמין במתכת ארבעה מסרים מוצפנים.
שלושת הראשונים נפלו בתוך עשור. ב-1998 פיצח אותם אנליסט ה-CIA דיוויד סטיין בעבודת יד, בהפסקות הצהריים שלו; שנה לאחר מכן פתר מדען המחשב ג'ים גילוגלי באופן עצמאי את אותם שלושה קטעים באמצעות מחשב ויצא עם כך לציבור. K1 הוא משפט פיוטי על קסמו של הנסתר, K2 רומז על משהו קבור ומוסר קואורדינטות סמוך לשטח הסוכנות, ו-K3 מנסח מחדש את תיאורו של הארכיאולוג הווארד קרטר על פתיחת קברו של תות ענח' אמון ב-1922.
ואז יש את K4 — 97 תווים בלבד, וחומה שעומדת כבר 35 שנה. ה-NSA, ה-CIA וקהילה עולמית של אלפי פותרים חובבים הטילו עליו הכול: וריאציות של צופן ויז'נר, שיטות שחלוף, התקפות סטטיסטיות. דבר לא הניב טקסט גלוי מאומת.
סנבורן, שנמאס לו לחכות, החל לשחרר רמזים. ב-2010 חשף שהאותיות 64 עד 69 בפתרון מרכיבות את המילה BERLIN. ב-2014 הוסיף את המילה הבאה: CLOCK. ב-2020 הגיעו שני קטעים נוספים — EAST ו-NORTHEAST. הפותרים מכירים כיום ארבעה איים של טקסט גלוי בים של צופן, אך השיטה המחברת ביניהם נותרה עלומה.
ב-2025 קיבל הסיפור תפנית שאיש לא צפה. סנבורן, המתקרב לשנות ה-80 לחייו, החליט למכור את הפתרון במכירה פומבית במקום לתת לו למות איתו. שבועות לפני המכירה הודיעו לו שני חוקרים, הסופר ג'ארט קובק וריצ'רד ביירן, שמצאו את הטקסט הגלוי — לא בפענוח, אלא בין מסמכיו של האמן עצמו שהופקדו בסמית'סוניאן, שמיהר לחתום את הארכיון. השניים התחייבו לשתוק. ב-20 בנובמבר 2025 מכר בית המכירות RR Auction בבוסטון את הארכיון הפרטי של סנבורן, כולל פתרון K4, תמורת 962,500 דולר — כמעט כפול מההערכה הגבוהה — לקונה אנונימי שהסכים לשמור על הסוד ולשמש השומר החדש של החידה.
כך שכיום התשובה ל-K4 קיימת לפחות בשלושה זוגות ידיים, ועדיין איש אינו יכול לקרוא אותה. הצופן עצמו טרם נפרץ, וסנבורן רמז שגם K4 פתור מוביל לחידה אחרונה אחת החבויה בפסל. התעלומה נמכרה. היא לא נפתרה.