רונגו-רונגו: הכתב שמת יחד עם קוראיו
רפה נוי, האי שהעולם החיצון למד לקרוא לו אי הפסחא, הוא נקודת בזלת קטנה בדרום האוקיינוס השקט, כ-3,500 קילומטרים ממערב לחופי צ'ילה ויותר מ-2,000 קילומטרים מן היבשה המיושבת הקרובה ביותר. אי-שם לפני אמצע המאה ה-19 חרתו שם בני אדם שורות של דמויות זעירות בלוחות עץ שטוחים: ציפורים בעלות זרועות אדם, דגים, צמחים, אנשים יושבים, סהרונים, לוליינים וצורות שאינן דומות לשום דבר אחר. התושבים כינו את החפצים קוהאו רונגו-רונגו, בקירוב לוחות הדקלום או הזמרה. כיום שרדו כשני תריסרים מהם. אף אדם חי אינו יודע לקרוא בהם ולו מילה אחת.
את קץ מסורת הקריאה אפשר לתארך במדויק, והוא היה אלים. בדצמבר 1862 ולאורך 1863 פשטו על רפה נוי ספינות עבדים מפרו וחטפו כ-1,500 בני אדם, ובהם המלך, יורשו וחלק גדול ממעמד הכוהנים והמלומדים. מחאה בינלאומית אילצה החזרה. מבין המעטים ששרדו את מסע השיבה נשאו אחדים אבעבועות שחורות, והמגפה שבאה בעקבותיהם, על גבי החטיפות, רוקנה את האי. עד שנות ה-70 של המאה ה-19 צנחה האוכלוסייה למעט יותר ממאה נפשות. שרשרת המורים והתלמידים שהעבירה את הכתב מדור לדור נותקה בתוך עשור אחד.
ניצלתם את הקריאות החופשיות שלכם החודש.
פתחו את כל 151 התעלומות המתועדות - ב-6 שפות, בלי פרסומות.
גישה מלאה