306 אנשים, בלי קריאת מצוקה: היעלמות ה-USS Cyclops
האנשים האחרונים שראו את ה-USS Cyclops היו פועלי הנמל של ברידג'טאון שבברבדוס. בבוקר ה-4 במרץ 1918 הם ראו את ספינת הפחם האפורה והענקית אוספת את חבליה ומפנה את כל 542 הרגל שלה אל האוקיינוס האטלנטי הפתוח, שקועה כל כך עמוק במים עד שקו העומס שלה כאילו נבלע מתחת לגלים. היא הייתה בדרכה לבולטימור, כ-1,800 מייל צפונה, עם 306 אנשים על סיפונה וכ-10,800 טונות של עפרת מנגן ברזילאית דחוסה במחסניה. היא נמנתה עם הספינות הגדולות בצי ארצות הברית, מחסן פחם צף שנבנה כדי להזין ולהניע צי בימי מלחמה. ואז, אי-שם בין הנמל הקריבי החמים לבין מפרץ צ'ספיק הקר, היא פשוט חדלה להתקיים. אות מצוקה לא התקבל מעולם. לא סירת הצלה, לא גופה, לא שריד מאומת אחד של שבר עלה אי-פעם אל פני המים. יותר ממאה שנה אחר כך היא נותרה אובדן החיים הגדול ביותר באירוע יחיד בתולדות הצי האמריקאי שלא נגרם בקרב.
ההפלגה לוותה בצרות הרבה לפני ברבדוס. הסייקלופס שירתה מול חופי ברזיל, וב-16 בפברואר 1918 עזבה את ריו דה ז'ניירו עמוסה בעפרת מנגן, חומר הגלם לפלדת תחמושת, שנדרש בדחיפות במפעלים של מדינה שהייתה כעת שקועה במלחמה. היא עגנה בסלבדור, ואז פנתה צפונה לבולטימור בלי עצירות מתוכננות על הנייר. אלא שב-3 וב-4 במרץ היא נכנסה במפתיע לברידג'טאון. היא הייתה עמוסה מדי ושקועה בצורה מסוכנת, ואחד משני מנועי ההתפשטות המשולשת הגדולים שלה היה משותק: במנוע הימני היה גליל סדוק, והוא הוכרז כבלתי כשיר לפעולה. ועדת בדיקה של הצי שבחנה אותה המליצה להחזירה לארצות הברית, אך ציינה שהפגם כשלעצמו אינו הופך אותה לבלתי ראויה לים. הקברניט העמיס פחם ואספקה והמשיך צפונה על מנוע עובד אחד בלבד.
הירשמו וקבלו חודש ראשון חינם לגמרי — גישה בלתי מוגבלת לכל הארכיון, ובלי פרסומות למנויים. ביטול בכל רגע.
הרשמה — חודש ראשון חינם