בשנת 2000 צפה במדבר הפקיסטני מומיה מוזהבת, ועל חזה לוח זהב בכתב יתדות המכריז שהיא בתו של המלך אחשוורוש. שתי מדינות תבעו אותה לעצמן. ואז גילתה אוצרת מוזיאון בקראצ'י שהיא מתה בערך ב־1996, עם צוואר שבור, ושאיש אינו יודע מי הייתה.

בין 1935 ל-1938 השאיר רוצח גופות מבותרות ברחבי קליבלנד, ואליוט נס לא הצליח לעצור אותו. כמעט תשעים שנה אחר כך, המחוז מוציא את הקורבנות מקבריהם כדי להחזיר להם את שמם.

באפריל 1943 מצאו ארבעה נערים גולגולת של אישה בתוך גזע חלול ביער באנגליה. פתולוג הוכיח שהיא נדחפה פנימה כשגופה עדיין חם. תוך חודשים התחיל מישהו לכתוב את שמה בגיר על קירות ברחבי בירמינגהם, ושמונים ושלוש שנים אחר כך איש עדיין לא יודע מי היא הייתה, ומי כתב.

ביולי 1974 מצאה ילדה בת שתים עשרה, שטיילה עם כלבה בדיונות פרובינסטאון, אישה שידיה הוסרו. נדרשו שלוש הוצאות מהקבר, מעבדה בטקסס ועץ משפחה כדי לגלות מי הייתה.

שישים שנה הסבירו את השלדים שבשלולית הקפואה בהימלאיה בעזרת סופה אחת ועלייה לרגל אחת שנכחדה. ואז מעבדת גנטיקה קראה את ה-DNA שלהם ומצאה שלוש קבוצות שונות, במרחק אלף שנה זו מזו.

הוא נמצא מת נשען אל קיר אבן על חוף באדלייד בשנת 1948, כשכל התוויות נגזרו מבגדיו ופיסת שירה פרסית שעליה כתוב זה נגמר תפורה בכיס נסתר. במשך שבעים וארבע שנים לא היה לו שם, רק צופן שאיש לא הצליח לפצח ומספר טלפון שאיש לא הצליח להסביר. ואז הגיע ה-DNA עם תשובה, ואיכשהו התעלומה רק העמיקה.

בעונת הקציר, במאה השתים-עשרה בסאפוק, מצאו קוצרים שני ילדים בעלי עור ירקרק, כורעים ליד בור זאבים, מדברים שפה שאיש לא ידע לזהות. שני נזירים, בהפרש עשרות שנים, העלו זאת על הכתב כעובדה. שמונה מאות שנה אחר כך, ההיסטוריונים עדיין אינם מסכימים אם זה קרה, מה משמעותו, ומאין באו הילדים.

ב-1970 נמצאה גופה שרופה בעמק ליד ברגן — כל התוויות נגזרו מבגדיה, שמונה שמות בדויים נותרו מאחוריה, ופנקס מוצפן היה במטענה. חצי מאה וחקירה זיהוי-פלילי מודרנית לאחר מכן, איש לא הצליח להשיב לה את שמה.

הוא צעד אל תוך כיכר בנירנברג יש מאין, וטען שבילה חיים שלמים בתא חשוך. חמש שנים אחר כך הרגה אותו סכין של זר — או שלו עצמו. מאתיים שנה ובדיקת DNA מ-2024 מאוחר יותר, אנחנו יודעים מי הוא לא היה, ועדיין לא מי הוא היה.

מאז 2007 נסחפו אל חופי רצועת ים אחת באוקיינוס השקט יותר מעשרים כפות רגליים אנושיות בתוך נעלי ספורט. המדע הסביר איך — אבל לא את זהות כולם, ולא לגמרי למה דווקא שם.

ב-1957 שלחה פילדלפיה 400 אלף כרוזים עם פניו של ילד מת — ואיש לא אמר את שמו. ב-2022 אמר אותו ה-DNA סוף סוף. מי הרג את ג'וזף זארלי — עדיין תיק פתוח.

ב-1863 הושאר על חוף בנובה סקוטיה גבר צעיר ששתי רגליו נקטעו זמן קצר קודם לכן. הוא חי עוד ארבעים ותשע שנים בין זרים וכמעט לא אמר מילה.