בשעה אחת עשרה בבוקר יום ראשון ב-1978 התפוצץ משהו מעל אי כרייה קטן בניופאונדלנד. קופסאות נתיכים ירו להבה כחולה לרוחב חדרים, מקלטי טלוויזיה התפוצצו, סככה עפה מיסודותיה עם התרנגולות שבתוכה, ושני חורים מסודרים נחצבו בשדה. לוויינים אמריקאיים שנבנו כדי לתפוס ניסויים גרעיניים קלטו את ההבזק, ולוס אלמוס שלחה מדענים. כמעט חמישים שנה אחר כך התיק עדיין פתוח.

על גשר ויקטוריאני ליד דמברטון עוברים כלבים כבר שבעים שנה את אותם כמה מטרים של מעקה, כמעט תמיד בימים בהירים, כמעט תמיד גזעים ארוכי חוטם. ב-2005 שני מומחים בחנו את הגשר דרך עיניו של כלב וחזרו עם תשובה שמערבת ריח שאף אדם אינו יכול לקלוט. בתשובה הזאת עדיין יש חורים.

יותר ממאה שנה מתארים נוסעים החוצים את מערב קווינסלנד אור שעולה מן החושך, מרחף מעל האופק ועוקב אחריהם קילומטרים. ב-1992 מדען ראייה ייצר אור כזה לפי הזמנה, בעזרת מכונית ועשרה קילומטרים של דרך ריקה. בבוליה לא כולם הודו לו.

במשך שנים הוא בער בשמי הצפון לעין כול, נהר דק של סגול שאף ספר לימוד לא ידע להסביר. ואז קומץ רודפי זוהר נתנו לו שם, והמדע המקצועי נאלץ להודות שפספס משהו עצום מעל ראשו.

במשך ארבע מאות שנה תיארו מלחים אוקיינוסים שלמים ההופכים לאש לבנה קרה, זוהרים עד האופק תחת שמיים חשוכים. הלוויינים סוף-סוף תפסו את התופעה בשעת מעשה, אך מה הופך כתם ים רגיל למאה אלף קילומטרים רבועים של אור דומם נותר אחת התעלומות האחרונות המסתתרות לעין כול.

במשך חודשיים ב-2001 ירד על דרום קראלה גשם בצבע דם. אצה מסבירה את הצבע במלואו. מה שהיא אינה מסבירה הוא כיצד חמישים אלף קילוגרם של נבגים טיפסו אל השמיים וירדו, שוב ושוב, אדומים.

בבוקר מרץ בהיר וללא עננים בשנת 1876 ירדו על חווה בקנטקי נתחים שנראו כמו בשר טרי. שני גברים טעמו מהם. תשובת המעבדה הייתה מוזרה משחשב מישהו.

מרקו פולו האשים את רוחות המדבר; דרווין שמע גבעה שהמקומיים כינו 'השואגת'. בכ-35 אתרים החול באמת רועם תו עמוק אחד, אך הפיזיקאים שיודעים לזמן אותו במעבדה עדיין חלוקים מדוע הוא שר.

סערה כה אמינה שמלחים ניווטו לאורה, אומה שמה אותה על דגל — והאגדה מספרת שהיא הכריעה קרב ימי. ברק 28 פעמים בדקה, עד 160 לילות בשנה. ואז, ב-2010, היא נעלמה. המדע יודע לחזות אותה טוב יותר משהוא יודע להסביר אותה.

שלושה-עשר יום לפני שרעידת אדמה בעוצמה 5.9 היכתה בקוויבק ב-1988, ראו עדים כדור אור ורוד-סגול נסחף לאורך נהר סנט לורנס. המדע קטלג 65 מקרים כאלה מאז 1600, ועדיין אינו מסכים מה הם.

ב-1908 פיצוץ בעוצמה של פי כמה מפצצת הירושימה השטיח כ-80 מיליון עצים ברצועה של סיביר גדולה מעיר שלמה. הוא לא הותיר מכתש, לא שבר מאומת, ושאלה שהמדע עדיין אינו יכול לסגור עד תום: מה בדיוק ירד מן השמיים באותו בוקר?

ב-1963 ריחף כדור זוהר לאורך מעבר של מטוס נוסעים — היישר על פני פיזיקאי. ב-2012 ספקטרוגרפים סוף־סוף לכדו אחד בטבע, במקרה. איש עדיין לא יודע לומר מה זה.