אחר צהריים אחד בדצמבר 1945 המריאו חמישה מפציצים של הצי האמריקאי מפלורידה לאימון שגרתי. שישה מטוסים ו-27 אנשי צוות לא שבו מעולם.

בטאוס, בבריסטול, בווינדזור ובעשרות מקומות נוספים, זמזום נמוך ובלתי פוסק מייסר מיעוט קטן מהתושבים — ועשרות שנים של חקירה מדעית מעולם לא איתרו מקור אחד.

ב-1963 ריחף כדור זוהר לאורך מעבר של מטוס נוסעים — היישר על פני פיזיקאי. ב-2012 ספקטרוגרפים סוף־סוף לכדו אחד בטבע, במקרה. איש עדיין לא יודע לומר מה זה.

מאז 2007 נסחפו אל חופי רצועת ים אחת באוקיינוס השקט יותר מעשרים כפות רגליים אנושיות בתוך נעלי ספורט. המדע הסביר איך — אבל לא את זהות כולם, ולא לגמרי למה דווקא שם.

מחצית מנהר ברול במינסוטה צונחת אל בור בסלע ונעלמת. במשך מאה שנה כל מה שנזרק פנימה אבד ללא זכר — עד ששני הידרולוגים ניסו את הבדיקה הפשוטה מכולן. אבל שאלה אחת מעולם לא נענתה עד הסוף.

בד פשתן באורך יותר מארבעה מטרים נושא דמות רפאים של אדם צלוב. תיארוך פחמן אומר ימי הביניים; שיטת רנטגן חדשה אומרת אלפיים שנה. המדע עדיין רב.

ינואר 1921: סקונה בעלת חמישה תרנים תקועה על שרטוני דיאמונד שולס, מפרשיה פרושים, ארוחה באמצע הכנה — ואחד-עשר אנשי צוות נעלמו בלי עקבות. חמישה משרדים פדרליים חקרו. איש לא הצליח להסביר.

ב-1888 צילם לואי לה פרינס את התמונות הנעות הראשונות בהיסטוריה — שנים לפני אדיסון והאחים לומייר. שנתיים אחר כך עלה על רכבת מדיז'ון לפריז ונעלם ממנה: בלי גופה, בלי מזוודות, בלי עקבה. ממציא הקולנוע הפך לתעלומה הבלתי-פתורה הראשונה שלו.

זה התחיל בשלוש תלמידות שצחקקו בכיתה. בתוך חודשים, גל בלתי נשלט של צחוק, בכי והתעלפויות סגר בתי ספר באזור שלם — והרופאים לא מצאו שום דבר.

חמישה ילדים נעלמו בשריפת בית בערב חג המולד 1945 — אך באפר לא נמצאו שרידים, וכעבור 23 שנה הגיעה בדואר תמונה מסתורית.

ב־1966 נמצאו שני טכנאים ברזילאים מתים על גבעה סמוך לריו דה ז'ניירו, לבושים בחליפות, במעילי גשם ובמסכות עופרת על העיניים — ולצדם פתק על כמוסות ועל אות שמעולם לא הגיע.

בפברואר 1978 יצאו חמישה חברים ממשחק כדורסל של המכללה בקליפורניה, ונמצאו חודשים אחר כך, 110 קילומטרים מהמסלול, על הר קפוא. אחד מהם שרד שבועות בתוך מחסה מלא במזון שכמעט לא נגע בו, ושאלה שישית רודפת את הפרשה מאז: מה עלה בגורלו של גארי מתיאס?