לוח אבן בגובה שלושה מטרים, מכוסה כתב לא מזוהה, עמד בשפך נהר סינגפור מאות שנים. ב-1843 פוצץ אותו מהנדס כדי להרחיב את הנמל. שבר אחד שרד, והכתב מעולם לא פוענח.

בבוקר יום ראשון ב-1942 יצא בלימפ של הצי האמריקאי מתוך הערפל ונחת ברחוב בקליפורניה. הקשר פעל, המצנחים היו במקומם, הדלתות היו פתוחות. שני הקצינים שהטיסו אותו נעלמו, ומעולם לא נמצאו.

מכתש במדבר הטורקמני בוער כבר כחמישים שנה, ומיליוני אנשים יודעים בדיוק איך הכול התחיל. הבעיה היא שהסיפור הזה לא מופיע באף מסמך, והגיאולוגים שעבדו שם מספרים אותו אחרת.

בבוקר חורף בהיר של שנת 1909 עקפה אניית נוסעים חדשה לגמרי אניית משא מול חופי דרום אפריקה, החליפה איתה איתותי נימוס והמשיכה קדימה. מאז איש לא ראה אותה, ואחרי מאה שנות חיפושים לא נמצא ממנה אפילו לוח עץ אחד.

ציוויליזציה של מיליון בני אדם הותירה ערים מתוכננות, תעלות ניקוז מכוסות, משקולות תקניות וכארבעת אלפים כתובות זעירות. אחרי מאה שנות מחקר איש אינו יכול לקרוא אחת מהן, ויש חוקרים שטוענים שזה מעולם לא היה כתב.

שישים שנה הסבירו את השלדים שבשלולית הקפואה בהימלאיה בעזרת סופה אחת ועלייה לרגל אחת שנכחדה. ואז מעבדת גנטיקה קראה את ה-DNA שלהם ומצאה שלוש קבוצות שונות, במרחק אלף שנה זו מזו.

בערב ראשון של 1987 השתלטה מסכת גומי מחייכת על שני ערוצי טלוויזיה בשיקגו ודיברה ג'יבריש אל עיר שלמה. לחוקרים הפדרליים היה כל יתרון, והם לא התקרבו. כמעט ארבעים שנה אחר כך, אף אדם לא זוהה.

ב-16 ביוני 2015 ערכו סוכנים פדרליים ומדינתיים חיפוש במרפאתו בג'ורג'יה. שלושה ימים לאחר מכן נמצא רופא האוטיזם מת בנהר בצפון קרוליינה, והשריף קבע התאבדות. משפחתו מעולם לא קיבלה את הקביעה, ומהמקרה צמח סיפור קונספירציה גדול הרבה יותר, כזה שבודקי עובדות פירקו לגורמים.

באוגוסט 1991 התחברה NOAA לרשת ההאזנה התת-ימית של הצי האמריקני ומצאה אות שאיש לא ידע לזהות. מאז הוא חוזר בלי הפסקה, עם שיאים בכל אביב וסתיו, מנקודה ריקה בדרום האוקיינוס השקט. הוא הולך ונחלש, ואף ספינה מעולם לא הפליגה לבדוק.

ד'יאא אל-עוודי אמר למיליוני עוקבים שאוכל יכול להחליף תרופות. מצרים שללה את רישיונו וסגרה את מרפאותיו. באפריל 2026 הוא נמצא מת בחדר מלון בדובאי, והתשובה הרשמית שהגיעה אחר כך כמעט לא שכנעה איש ממי שהאמינו בו.

יותר ממאה שנה, חקלאים, מודדים קולוניאליים וביולוגי שדה מאומנים מתארים את אותו קוף קטן וזקוף ביערות סומטרה. יש יציקות עקבות, דגימות שיער ופרויקט מלכודות מצלמה בן חמש עשרה שנה. ועדיין אין ולו תצלום אחד, ואין ולו עצם אחת.

בין 1764 ל-1767 משהו צד בני אדם ברמות של דרום-מרכז צרפת. כמאה איש נהרגו, רובם נשים וילדים. המלך שלח את ציידיו שלו, שתי חיות נורו והוצגו כאשמות, ואיש מעולם לא הוכיח מה זה היה.

יותר ממאה שנה יוצאות משלחות אל היערות המוצפים של אגן הקונגו בעקבות חיה גדולה ולא מוכרת. הן חזרו עם הקלטות, סרט מטושטש ומאות ראיונות. הן מעולם לא חזרו עם החיה, וייתכן שסיפור הדינוזאור שנצמד אליה בכלל לא התחיל באפריקה.

רוזן הונגרי תרם את ספרייתו ב-1838. בתוכה ישב ספר קטן ועבה, כתוב בכתב שאינו תואם שום אלפבית בעולם. כמעט מאתיים שנה ותריסר פענוחים מתחרים אחר כך, לא נקרא ממנו משפט אחד באופן שחוקרים אחרים מקבלים.

חדרנית מצאה את גדול ממציאי החשמל מת וחסר כול בחדר מלון קטן במנהטן. תוך יומיים סוכנים פדרליים העמיסו את כל ניירותיו על משאיות. מה נלקח, מה הוחזר, ומה מעולם לא הגיע לבלגרד - על כך מתווכחים עד היום.

בשנות השלושים החלו דחפורים שפינו יער לטובת מטעי בננות בדרום קוסטה ריקה להוציא מן האדמה כדורי אבן ענקיים, חלקם גבוהים מאדם וכבדים כמו משאית עמוסה. פועלים פוצצו רבים מהם בדינמיט בתקווה למצוא זהב בפנים. כמעט מאה שנה אחר כך, איש אינו יודע בוודאות כיצד סותתו בדיוק כזה ולשם מה נועדו.

בשעה אחת עשרה בבוקר יום ראשון ב-1978 התפוצץ משהו מעל אי כרייה קטן בניופאונדלנד. קופסאות נתיכים ירו להבה כחולה לרוחב חדרים, מקלטי טלוויזיה התפוצצו, סככה עפה מיסודותיה עם התרנגולות שבתוכה, ושני חורים מסודרים נחצבו בשדה. לוויינים אמריקאיים שנבנו כדי לתפוס ניסויים גרעיניים קלטו את ההבזק, ולוס אלמוס שלחה מדענים. כמעט חמישים שנה אחר כך התיק עדיין פתוח.

יותר ממאה גופים חלולים מברונזה, בעלי שתים עשרה פאות וחורים בקטרים שונים, נחפרו ברחבי הפרובינציות הצפוניות של האימפריה הרומית. אף טקסט רומי, אף כתובת ואף תמונה אינם מזכירים אותם. בקיץ 2023 שדה בלינקולנשייר הוציא מן האדמה את הפריט השלם ביותר שנמצא אי פעם, והתעלומה רק העמיקה.

על גשר ויקטוריאני ליד דמברטון עוברים כלבים כבר שבעים שנה את אותם כמה מטרים של מעקה, כמעט תמיד בימים בהירים, כמעט תמיד גזעים ארוכי חוטם. ב-2005 שני מומחים בחנו את הגשר דרך עיניו של כלב וחזרו עם תשובה שמערבת ריח שאף אדם אינו יכול לקלוט. בתשובה הזאת עדיין יש חורים.

יותר ממאה שנה מתארים נוסעים החוצים את מערב קווינסלנד אור שעולה מן החושך, מרחף מעל האופק ועוקב אחריהם קילומטרים. ב-1992 מדען ראייה ייצר אור כזה לפי הזמנה, בעזרת מכונית ועשרה קילומטרים של דרך ריקה. בבוליה לא כולם הודו לו.

במשך דורות האמינו תושבי הכפר שי-יאן בייצון שהבריכות שלהם חסרות תחתית. ב-1992 ארבעה מהם שכרו משאבות כדי לבדוק, ושאבו את המים מעל גג של אולם מסותת ביד בגודל של כנסייה. עד היום נפתחו עשרים וארבעה אולמות כאלה, ואין ולו שורה אחת בהיסטוריה הסינית שמזכירה את קיומם.

על הרמות של צפון לאוס ניצבים אלפי כדי אבן מגולפים, חלקם במשקל ארבעה עשר טונות. ארכיאולוגית צרפתייה קראה להם קברים בשנות השלושים. אחר כך נפלו הפצצות, ולקח שמונים שנה לחזור לשאלה.